#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 1 המקדש במעשר שני במזיד ובשוגג האם מקודשת ומדוע וכיצד הלכה?	"ר&quot;מ אומר בין בשוגג ובין במזיד לא קידש דכתיב במעש&quot;ש &quot;לה' הוא&quot; בהוויתו יהיה לה', ולא לקדש בו אשה.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר במזיד קידש (שסבר מעש&quot;ש ממון הדיוט הוא). בשוגג לא קידש - היא ודאי לא ניחא לה משום טורח הדרך, הוא לר' ירמיה ניחא ליה דנקני אישה ממילא ור' יעקב הסתפק אולי גם לו לא ניחא משום אונסא דאורחא (ונפק&quot;מ אם בדקנו אותה ואמרה ניחא לי &lt;רש&quot;י&gt;). [לקמן נו. מוקמינן דוקא באשה חברה שיודעת שהמעות לא יוצאים לחולין, אבל בסתם אשה יחזרו מעות למקומם ולא חלו קידושין.]</p><p dir=""rtl"">אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר&quot;מ במעשר הואיל וסתם תנא כוותיה גבי כרם רבעי דגמרו ב&quot;ה קודש קודש ממעשר דכולו לגת ואין בו פרט וכד', שמעשר ממון גבוה הוא {ואף דסתם תנא אף כר&quot;י, סתמא זו עדיפא שהיא בעדויות}</p>"	קידושין נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג: 1 המקדש בהקדש, במזיד ובשוגג, האם מקודשת ומדוע, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">[הקדש האם מתחלל במזיד או בשוגג?] </p>"	"לר&quot;מ במזיד קידש בשוגג לא קידש, לר' יוחנן [רבא ורב חסדא] שסבר הקדש אינו יוצא לחולין אלא במזיד אבל לא בשוגג, בשוגג לר' ירמיה לא ניחא לתרוויהו ולר' יעקב יתכן שרק לה לא ניחא. וכן אמר רבין בשם בר פדא הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לענין אכילה בלבד. לרב לא מצאנו לר&quot;מ שאין הקדש מתחלל בשוגג, אלא הכא בכותנות כהונה שניתנו להנות בהם שלא נתנה תורה למלאכי השרת.<p dir=""rtl"">לר' יהודה בשוגג קידש במזיד לא קידש, לר' יוחנן דסבר להיפך הקדש בשוגג מתחלל במזיד אינו מתחלל, ולרב סבר שמועלים בכתנות כהונה אף שנתנו להנות מהם {ותנאי היא אליבא דר&quot;י}.</p><p dir=""rtl"">אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר' יהודה בהקדש הואיל וסתם לן תנא כוותיה (אליבא דר&quot;י), 'שילח ביד הפיקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנווני חנווני מעל לכשיוציא'.</p>"	קידושין נג:		
